בלוג

‘תעשי חיים’ אמר לי אישי אהובי מחויך רגע לפני שיצאתי מהבית לפגוש חברה טובה. סוף סוף נפגשות! מניחה לכלים למקלחות להכנת ארוחת ערב. מנשקת נשיקה על כל לחי רכה של ילדיי ויוצאת להרוות געגוע כפול גם אחת לשניה וגם לאהבה משותפת. הערב יוצאות לרקוד. יוצאת לפגוש את גופי במרחב אחר של צלילים ותנועה איזה כיף.
אז יצאנו לרקוד מחויכות כמו שתי ילדות בנות 16
ושם בתוך הצלילים והתנועה הזורמים בגופי הרגשתי חיים ההיתי חיים נשמתי חיים חייכתי חיים נעתי חיים.
וברגע מתוק של עונג וחיבור נקי השתחרר ולו רק לרגע החיבור לגופי ונעתי מתוך כח עצום, כח חיים.
ותמונות נעות בראשי של כל אותם פעמים בהן נאמר לי תעשי חיים. לפני טיול לפני נסיעה לחו”ל לפני מסג’ מפנק. לפני לפני לפני וגם… לפני שבאתי לכאן, לעולם.
תעשי חיים!
אז ככה אם הבנתי נכון. ( והבנתי נכון)

לכי תעשי חיים = לכי תעשי כייף
אם כך כולנו כאן, כל אלה שיש להם / בהם חיים,
כולנו באנו לכייף.
עכשיו בכל הרגעים האלה איך נאמר הפחות רצויים של כעס תסכול עצבות רצינות ועוד. יש לי דרך להקליל כי אני? אני באתי לעשות חיים!