בלוג

“את בכלל אוהבת אותי”? הוא שאל. הם ישבו שם שניים אל מול הים, השמש כמו בהתה בהם במלוא הדרה, כתומה ורדרדה, שרה שיר פרידה רגע לפני שקיעתה.
אוהבת? למה הוא שואל אותי אם אני אוהבת? היא היתה לגמרי מבולבלת.
מה זה לא ברור? חשבה לעצמה אני הרי איתו מהרגע שהיכרנו, כל הזמן יחד, אוכלים יחד, עובדים יחד, ישנים יחד, קמים יחד, נוסעים לכל מקום יחד.
“אנחנו יחד למה אתה שואל”? “כי אני לא ממש מרגיש שאת איתי, שאני חשוב לך, שבי את מתחשבת בהחלטותיך ובי את בוחרת”
ענה בלחישה.
“אני”???? השיבה, עיניה החלו דומעות, 
מה קורה כאן? היא חששה שלא תוכל לעמוד בזה.
אנחנו תמיד יחד והוא לא מרגיש???

האמת היא, שכבר תקופה לא קצרה שהיא מרגישה מנותקת. מן תחושה כזאת שמגיעה בגלים, מרגישה קצת אבודה, מהלכת ומעליה עננה שחורה. חסרת סבלנות בוכה בקלות. כועסת. בקושי מחייכת, הכל הפך תפל וחסר משמעות. מרגישה מכווצת, קטנה. ועכשיו השאלה הזאת… מה היא תענה?
היא החלה לדבר אבל זה יצא מקוטע “בטח.. בטח שאני אוהבת”… אפילו היא לא האמינה לעצמה…

השמש כבר שקעה, וצליל גלי הים כמו העיר אותה. היא הסתכלה סביבה, היא ישבה שם לבדה. כל השיחה התנהלה כל כולה בינה לבין עצמה….

דמיינו לרגע עולם בו כולנו באמת אבל באמת אוהבים את עצמנו, בו נהיה נאמנים לעצמנו, נשים את מערכת היחסים עם עצמנו בעדיפות ראשונה, נתייחס לעצמנו בכבוד, נתחשב בקול הפנימי הנובע מהעצמי. זה זה שכולם אוהבים לקרוא לו אינטואיציה. ניתן לו מענה ישיר, מיידי ומכבד, אז יקרה דבר נפלא, אני מבטיחה.

זה יקרה גם כשנפסיק לדבר לעצמנו בהיסח הדעת, משפטים כמו “אויש איזה מטמטמת אני”…”וואי אני כזה גרוע..” כשבאמת נאהב את עצמנו, נקבל את עצמנו בדיוק בדיוק כפי שאנחנו, חפים מביקורת, מכירים בערכנו כביטוי מיוחד ויחיד, כמו כל יצירות הטבע המופלאות, רק אז, המשפט שנשמע מכל עבר בימים אלו, תמצית התורה כולה ע”פ רבי עקיבא “ואהבת לרעך כמוך” יהיה באמת רלוונטי. כשכל אחד מאתנו יאהב באמת את עצמו, כמו אומן שאוהב את היצירה המיוחדת שלו/ שבו 
one of a kind 
Part of the humankind.

אז נוכל ליישם ולא רק לצטט ולהטיח. אם כך, בפעם הבאה שתבקרו בינכם לבינכם את משקל גופכם, את יכולת הריכוז שלכם, בפעם הבאה שתתלוננו על מר גורלכם, או על צרור המפתחות ששכחתם, על צבע עורכם, שערכם, תשאלו האם לאהוב את רעך לא מתחיל מלאהוב את עצמך, שהרי בתוך המשפט, קיימת הכוונה מדויקת לכל מצטטי פניני חוכמה צרופה של הרב עקיבא “לרעך כמוך”.

רוצים שינוי? חוקתי? חברתי?
מה דעתכם שנתחיל מעצמנו? השינוי כתמיד מתחולל מהפנים אל החוץ.(ראה ערך טבע:)) 
לא עובד אחרת! לא משנה כמה נתעקש לשנות את האחר, את דעותיו, את הרגליו, את ערכיו, את אמונתו. לא משנה כמה נכנס בו באימו בסבתו…
נרגיש צודקים ונחטיא את המטרה.

*** א ה ב ה ***

ניסינו את זה, זה לא עובד! 
מה כ’פת לכם לנסות משהו אחר?

צאו לאהוב או יותר נכון כנסו… כנסו לאהוב 🙂
כי תכל’ס הכי טוב לאהוב. 😊♥️